יום שני, 31 בדצמבר 2012

ברלין









ביקור ראשון בברלין .


אין לי מושג למה בחרתי בברלין , רציתי לברוח קצת מהגראדים ואי השקט . התיאורים על העיר שבו אותי בקסמם . כרגיל הפלגתי בדמיוני אל בתי קפה חמים ומוסקים היטב , ערמונים קלויים בכל פינה , ואווירת חג מולד .

התיאורים על שווקי הפשפשים שהם משאת נפשי , גרמו להאצת הדופק שלי . כל אלה היוו סיבה מספיק טובה לברוח למס' ימים לברלין

חשבתי שהעיר לא תדרוש יותר מידי . קצת אוכל , קניות באיפוק ועיר חדשה , שנחשבת לטרנד אירופאי .

כמה סמלי , היה בעיני לפגוש בכל פינה את עברו של העם היהודי (אני תמיד מחפשת סמלים ) , כשאני במנוסה מהאיום על חיינו באזור הגראדים.

האנדרטה של הנשים הבודדות והעקורות , בדיוק ליד בית הקברות היהודי שהוחרב
הספריה הריקה של מיכה אולמן בכיכר בבל שבאינטר דה לינדן , הספריה הוקמה לזכר שריפת 20,000 הספרים , ב10 למאי 1933
במקום בו אין ספרים יש אנשים


האנדרטה הזו הוקמה על ידי פסלת שצפתה באותם אירועים . מחאה של נשים אריות על לקיחת בעליהן היהודים מאיתן .
לעומתן הפסל הבודד של הגבר הארי שמסתכל באופן מנותק , על לקיחת  אשתו היהודיה ממנו .






לא התאהבתי עד כלות בעיר , אפילו התאכזבתי קצת . אבל חשבתי שהיא מרתקת , עדיין חצויה באופן סמלי . שמרנית בחלקה וצעירה ותוססת ברובה , בעיקר בחלק המזרחי .

החורף הברלינאי לא הביס אותי , שום דבר שמעיל חם , כפפות/צעיף וגרביים חמות לא יוכלו לו . הפתיע אותי שהחושך יורד לו ב16 ו30 אחרה'צ , הרחובות מתרוקנים והחנויות נסגרות ב 8 . שאלתי את עצמי אם הם זוכרים בברלין שהם עיר גדולה וטרנדית.

לא התכוננתי למפגש הזה עם העיר , מפגש שחשף פצעים עמוקים ומדממים לנצח בעם היהודי . לא התכוננתי לעצב ולהרגשת התבוסה והבושה , על איך הולכנו כך . את תחושת העצב ספגתי לאט במהלך השנים . אפילו לא ידעתי על מעמקי  רגשותי עד שהגעתי לברלין.

הרגשתי שברלין חורתת בבשרה את הזיכרון , על ידי הצבת האנדרטאות בכל פינה . "מלקה על חטא " , למען בניה שחטא אבותיהם לנצח יהיה שזור בעברם .



כמו אבני הזהב ,  שמוצבים בכל סמטה או רחוב , שם התגוררו יהודים , עם שמות הדיירים על כל אבן כזו.

אנרטת השואה. 2,711 קוביות שחורות בגדלים שונים מספרים על כל הקורבנות , הגדלים השונים מזכירים לנו שהנלקחים היו בגילאים שונים  .

האנדרטה של הזרים והצוענים



הבית החסר ברח' גרוסהמבורגר , הבניין הושמד בהפגזת בנות הברית ב1945 , אמן צרפתי הציב על הבניינים שנותרו שלטים של הדיירים היהודים והלא יהודים  שגרו בבנין




הסדר של הגרמנים , הנימוס והדיוק , הם לא בהכרח שליליים , הם רק מרמזים על הציות .

זוג שישב לידינו בארוחת הבוקר , לא מחליף מילה , אוכלים בשקט , חותכים לביסים קטנים את כריך הנקניק שלהם בסכין ומזלג , עוררו בי חוסר נוחות .

אבל היו גם דוכנים של חג מולד , גלו-ווין ולביבות תפוחי אדמה , פריכות מבחוץ ורכות מבפנים , עם רוטב תפוחים ליד .








הנקניקיות השמנמנות והטעימות מאד .

הרקלט החם שאכלנו בשוק מול הקה – דה – וו , היה נפלא . גבינה חמה ולוהטת מונחת על פיסת לחם .



הפרצלים אכזבו אותי מאד , והגדולים , היו קצת יותר ממה שאני יכולה להתמודד איתו .



שטרודל תפוחים נהדר והיסטורי שאכלנו  במקום שמנציח את גרמניה של פעם .







ומסעדות זרות שפזורות בכל העיר . אנחנו אכלנו פעמיים במיסייה וונג. אוכל נהדר . לא יכולתי לצלם , לא די שהעיר מחשיכה מוקדם , גם המסעדה אדומה/אפלולית לגמרי . אבל אני מפצירה בכם , אם אתם אוהבים אוכל תאילנדי , אל תפספסו את המסעדה . התפריט מתחלף כל יום וכל מה שתזמינו יהיה מאד טעים .









מהkadewe     לא התרשמתי , קומת האוכל השאירה אותי קצת אדישה וריחות הבישול הגרמני , הבריחו אותי משם .







חומת ברלין העלתה בי חיוך , חשבתי , הנה כך צריך להתייחס לחומות . 1400 מ' של תערוכה הכי ארוכה ומעניינת בעולם .








אהבתי מאד את ההאקשה מרקט באזור המיטה – הרובע היהודי הישן הוסב למרכז בילויים תוסס , משובץ ברחובות קטנים , בהם גלריות , בתי קפה ובוטיקים מעוצבים .


ישן בתוך חדש - קיר מהעבר נטוע בתוך מתחם קניות תוסס ועכשוי
סמטה ישנה שהושארה כך בלב האקשה מרקט , אולי בגלל המפעל הקטן של אוטו



כאן גם נמצא ההאקשה הופה - קומפלקס של שמונה חצרות המחוברות זו לזו . אהבתי מאד את האזור ובעיניי הוא אחד המקסימים בברלין . אני מניחה שבקיץ , המקום יפה יותר .





ברלין הותירה אותי מבולבלת , ומוצפת . אני חושבת שארצה לחזור , בעיקר בקיץ . נשארתי סקרנית ולא בטוחה אם אהבתי את העיר או לא .

יום שבת, 15 בדצמבר 2012

פסטה אל'ה פולין - כוסמת עם אטריות

אמא שלי אמרה לי:


ילד , כשתהיה רחוק שם לבדך

החברים הכי טובים שלך יהיו געגועיך .

צלילי קסטה רחוקים – נתן יהונתן





המנה הזו לא דומה לשום דבר שאתם מכירים .

יש בה נחמה פחמימתית , וטעמים של פעם . אני לא אגיד פולין , כי אף פעם לא הייתי שם . אבל היא בהחלט מזכירה לי את האוכל של אימי . אוכל פשוט , כפרי וביתי .אבא שלי היה קורא לזה קאשה.

אימי הייתה מכינה את זה כמו פילאף , עם הרבה בצל ,גזר שום וסלרי , היא אפילו לא ידעה מה זה פילאף , אבל הייתה לה יד בטוחה ויודעת וחושים של בשלנית .

לפעמים אני מכינה את הכוסמת כמו אמא שלי ולפעמים עם אטריות .

בדרך הביתה התלבטתי בין התכרבלות תחת שמיכה , כשקול הרוח מכה בחלונות . או המנה הזו שמכינים בכלום זמן .

החלטתי על המנה , כי זה כוחו של אוכל , משכך געגועים ומביס רעב .

הרוח הכתה בחלונות , כמו שאני אוהבת . ריח הבצל המטוגן ומראה האטריות המבעבעות בעדינות בסיר ,הרגישו כמו החלטה נכונה .



פסטה אל'ה פולין





לפני שמכינים , צריך לדעת להבדיל בין כוסמת  לכוסמין  שהם שני דברים נפרדים לגמרי .

לכוסמת יש טעם אגוזי עדין , טעם של אדמה (לא שאי פעם אכלתי אדמה) שורשי , חזק ולא מתחנף .

בשילוב עם האטריות , בצל ופטריות מתקבל מאכל טעים מאד , שיכול לשמש כארוחה בפני עצמה לצמחונים וטבעונים . או כתוספת לבשר , למשל מנה של צלי בשר ,כשרוטב הצלי מתערבב קלות במנת הפסטה . אה..אפשר להיאנח בסיפוק



מה צריך:


4 מנות

250 גר' פסטה רחבה , אפשר להכין מפסטה מחיטה מלאה .

1 כוס כוסמת

1 בצל גדול מאד קצוץ

1 חב' פטריות שי-מאג'י או פטריות שמפניון טריות

1 כפית פלפל שחור

מלח לפי הטעם

4 כפות שמן זית או שמן קנולה+ כף נוספת לבישול הכוסמת

1 כפית גדושה אבקת מרק עוף (לא הכרחי)


איך:

מתחילים בהכנת הכוסמת : שוטפים היטב מס' פעמים .

מניחים בסיר , מוסיפים מים עד כיסוי , בערך גובה 1 ס"מ מעל פני הכוסמת .

מוסיפים 1/4 כפית מלח וכף שמן ומביאים לרתיחה , מנמיכים את הלהבה , מכסים את הסיר ומבשלים כ-15 דק' . עד שהמים נספגים . חשוב להשגיח כדי לא לבשל יותר מידי , עדיין צריך להישמר מנשך של אל דנטה . מקררים

מבשלים את האטריות לפי הוראות היצרן , גם כאן צריך להשגיח לא לבשל יותר מידי . מסננים , לא שוטפים .

חותכים את פטריות השמפניון לפרוסות , אם משתמשים בשימג'י , מפרידים בין הפטריות וחותכים מעט את הקצוות .

ממשיכים ...



במחבת גדולה , שמים את הבצל והשמן , מטגנים עד הזהבה קלה , מוסיפים את הפטריות וממשיכים לטגן עוד 2-3 דק' .






מוסיפים את הכוסמת וממשיכים לטגן עד שהיא מתאחדת היטב עם הבצל והפטריות ומזהיבה מעט .

מוסיפים את האטריות למחבת ומטגנים תוך בחישה עוד 2 דק' .

מוסיפים את התבלינים , מערבבים לאיחוד טעמים וזהו ...

נשמר היטב במקרר , ניתן לחמם כל יום מנה ולהיאנח בסיפוק כל יום מחדש .

יום שני, 3 בדצמבר 2012

מאפה מהיר של בצק עלים ופטריות






קשה לסכם את השבועיים שעברו עלי . הם היו אינטנסיביים וטעונים . דבר רדף דבר ולא בטוח אפילו שנשמתי בין האירועים . למזלי אני מסתכלת על כל דבר במיקרו שלו , באיך שהוא עכשיו . כך אני מצליחה לשמר  על שקט פנימי מסוים .
למרות הגראדים והעובדה שעבדתי במקום לא מוגן , ניסיתי לנהל אורח חיים רגיל . ההיסטריה זחלה קצת בלילה , אז ישנתי בממ"ד , שנת ביעותים .


גם הבלחתי לרגע קצר על המסך בראיון על מיגון ואיך ממשיכים לעבוד כשאתה היסטרי לחלוטין .

אורח החיים הרגיל גם כלל ארגון ארוחת חברות , חגיגת יום הולדת לאחת מהן .

היא ביקשה קישים ופשטידות . למרות שאני לא מחבבת את אלה , חשבתי שזה לא הזמן להתעקש על זוטות .

בזמנים רגילים הייתי אומרת לה שזה אוכל של שנות השבעים ודי כבר עם זה , תגדלי .

וויתרתי , רק כדי לשמר אנרגיה למה שבאמת חשוב .

כשנעשה שקט יחסי , ישנתי מחוסרת הכרה להרבה מאד שעות .



מאפה מהיר של בצק עלים ופטריות



לקחתי כאן מאפה של הכי שנות שישים ובעזרת מרכיבים משובחים , שדרגתי אותו להכי אנין . כי מה כבר יכול להיות רע בפטריות , שמנת מתוקה וגבינת פיקורינו , כשהם נחים על מצע של בצק עלים חמאתי ששומר על הקריספיות שלו , למרות המלית הכבדה שהונחה עליו .



אז מה צריך בשביל המאפה
400 גר' בצק עלים , עדיף זה שעשוי מחמאה . ללחמים יש כזה נהדר . גם אפשר להכין בבית .

2 בצלים פרוסים דק


300 גר' פטריות מכל הסוגים , טריות כמובן . או רק שמפניון . פורסים את הפטריות לפרוסות בעובי בינוני .

2 כפות פטריות יער יבשות מושרות במים חמים למשך כ- 20 דק' .

30 גר' חמאה + 1 כף שמן זית

5 ענפי תימין

2 שיני שום שמנמנות וקצוצות

מעט אגוז מוסקט מגורר

מלח ופלפל שחור גרוס

250 מל"ל שמנת מתוקה

2 ביצים

100 גר' גבינת פיקורינו (או קשקבל , או תום או כל גבינה חריפה וקשה שיש בבית)



איך
מטגנים את הבצל והשום בחמאה ושמן זית עד שהוא מתרכך ומראה סימנים של הזהבה











מוסיפים את כל סוגי הפטריות , כולל אלה שהושרו , ללא המים . מטגנים עוד 3 דק' , כדאי לבחוש מידי פעם .




מערבבים , שמנת , ביצים ותבלינים בקערה נפרדת .



מרדדים מעט את הבצק על משטח מקומח , עובי של 1 ס"מ לפחות .

מניחים אותו בתבנית משומנת במעט חמאה , תבנית שתכיל אותו בנוחות ותשאיר אפשרות גם לדפנות .


שוטחים על הבצק את תערובת הפטריות








יוצקים את תערובת השמנת








מפזרים למעלה חתיכות מפוררות וגסות של גבינת הפיקורינו ומפזרים את ענפי התימין .



אופים בחום של 180 מעלות עד שהמאפה מזהיב .









יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

עוגה לקפה עם גבינת שמנת ופולי קקאו








לא צריך להיות קונדיטור מוסמך כדי לאפות עוגות .


בטח שאני רוצה להיות מסוגלת להוציא תחת ידיי , יצירות קטנות ומופלאות , מקושטות באופן מינימליסטי .

יצירות שכל מי שיראה אותן , יפחד לפצוע את הרקמה שנארגה כל כך עדינות , ויעמוד משתאה ומשתהה לפני החיתוך הראשון .

כשאהיה קצת גדולה , אני מבטיחה לעצמי , אלמד ליצור עוגות מושלמות כאלה .

בינתיים אני מכינה עוגות טעימות להפליא , קצת כפריות ולעיתים מגושמות , אך מלאות חן בחוסר המושלמות שלהן , עוגות שהן אנטי תזה לאלה שבחלומות .

הכי אני אוהבת את אלה שיש להן טוויסט קטן , ככה אני מפצה .

עוגה לקפה עם גבינה ופולי קקאו








העוגה עשויה שכבות שאינן נפרדות אחת מהשנייה , אלא יוצרות , כולן יחד מערכת יחסים נפלאה בניהן .

פולי הקקאו הגרוסים והשקדים , מתחת ומעל לעוגה , מעניקים פריכות נהדרת .

הגבינה באמצע , מביאה הפתעה ועונג נוסף לעוגה הרכה והנימוחה .

פולי הקקאו הם חובה , הם מרירים מעט שבמעט , אך עם טעם שוקולדי נהדר , את שלי קניתי    ספייסס, אך ניתן להשיגם בכל חנות המתמחה במוצרים לאפייה , כמו למשל  mr. cake


מה לקנות :


2 כוסות קמח רב תכליתי (שטיבל)

1/2 כפית סודה לשתייה

1/4 כפית מלח

1 כפית אבקת אפייה

1/2 כוס סוכר

1/2 כוס סוכר חום

170 גר' חמאה רכה

2 ביצים גדולות

1/2 כפית תמצית ווניל

1 מיכל שמנת חמוצה



איך :
מחממים תנור לחום של 175 מעלות

משמנים תבנית בקוטר 24

מנפים יחד לקערה : את הקמח , אבקת האפייה , סודה לשתיה . מוסיפים את המלח , מערבבים ומניחים בצד .

מכניסים למיקסר עם וו לישה , את החמאה ושני סוגי הסוכר , מקציפים עד שהתערובת מתקבלת רכה ואוורירית .

מוסיפים את הביצים אחת אחר השנייה , תוך כדי הקצפה . מצרפים את הווניל והשמנת החמוצה .

מאיטים את פעולת המיקסר ומוסיפים את הקמח ב2-3 פעמים , מערבבים רק עד שמתאחד מעט . עוצרים את פעולת המיקסר , בתנועות קיפול מערבבים לתערובת אחידה . צריך להיזהר לא לערבב יותר מידי .

לוקחים 1/2 כוס מהתערובת ומניחים בצד .

למילוי קרם השמנת


1/2 מיכל גבינת שמנת (125 גר')

1 כף חמאה רכה

1 כפית קליפת תפוז מגוררת

2 כפות סוכר

מערבבים היטב במיקסר או ידנית עד שמתאחד , מוסיפים את 1/2 כוס תערובת העוגה שהנחנו בצד , מערבבים בעדינות .

תערובת פולי הקקאו
1/2 כוס שקדים (לא קלופים ולא מלוחים)

1/4 כוס סוכר חום

2 כפות חמאה מומסת

1/2 כפית קינמון

1/4 כפית אגוז מוסקט מגורר

1/4 כפית מלח

1/3 כוס פולי קקאו

שמים את כל המצרכים , חוץ מפולי הקקאו במעבד מזון , קוצצים בפולסים , לפירורים עדינים . להיזהר מעיבוד יתר , צריכים להתקבל פירורים .

מוסיפים את פולי הקקאו ומערבבים ידנית .



ממשיכים......
מסדרים מחצית מתערובת פולי הקקאו בתבנית המשומנת . מעל מניחים מחצית מתערובת העוגה , מורחים בעדינות ,ובזהירות . כדי למנוע ערבוב של השכבות , כדאי להניח את תערובת העוגה כף אחר כף על שטח התבנית , ורק אז למרוח בעדינות .

מורחים את תערובת גבינת השמנת מעל תערובת העוגה , משאירים שוליים של 2 ס"מ , ללא תערובת הגבינה .

מורחים מעל את שארית תערובת העוגה .

מפזרים מעל את שארית תערובת פולי הקקאו .

אופים כ 45-50 דק' , מכניסים קיסם לוודא שהעוגה אפויה , והקיסם יוצא יבש .

מצננים כ20 דק' ומשחררים בעדינות .

הכי טוב להגיש אותה עכשיו , אבל גם כמה ימים אחר כך היא נהדרת .





יום שבת, 10 בנובמבר 2012

מרק עדשים וירקות - מוליגטוני








בעוד הפרפרים מפזזים תחת קרני השמש באופן חסר אחריות , לא פוחדים לפרוש כנפיים מולה , לוהטת ככל שתהיה .


האפשרות להצטנף עוד רגע תחת איזה פרח מחשש לצינת סתיו , סתם מעוררת בהם רפרוף נוסף , דווקאי כזה .

 בתוך כל האופטימיות הזו , אני מחליטה על מרק , כחלק מסשן של ארוחה הודית .

אני לא הולכת על סתם מרק , אלא כזה שמכיל הרבה ירקות ,קטניות , וגם תבלינים מחממי חיך ובטן יש בו . בקיצור כל טוב .למרות שאני מבינה בראש שזה עדיין לא זמן מרק . אני ממשיכה לארגן את כל המרכיבים .

חותכת כל ירק לחוד פורסת בצלים ושומים , מנקה ירקות שורש ובטטות מתוקות ששעתן היפה עוד תגיע בבוא החורף .

כשאני מחממת תבלינים , אני כבר מבינה בלב שהמרק הזה , טוב בכל זמן שהוא .

אלא שבלילות הסתיו הצוננים הוא יהיה נהדר , ובחורף הוא יהיה הכרח .

הגשם שהתחיל לטפטף , הבהיר שהכל זמני , גם לפרפרים .

מרק עדשים וירקות - מוליגטוני

מרק עדשים הודי , שיש לו המון ווריאציות . מי שראה את הפרק הבלתי נשכח בסיינפלד , יבין עד כמה המרק הזה פופולארי :-))
המרכיב הראשי מסורתי של המרק , הן עדשים כתומות . כאן הוספתי גם עדשים שחורות , חומוס וירקות .

מרק שהוא צמחוני , משביע מאד ויכול לשמש כארוחה מלאה .

המרק הולך ומשתבח בכל יום , כך שאפשר להכין סיר גדול וליהנות ממנו כל יום .



מה צריך:
1/2 כוס עדשים כתומות

1/2 כוס עדשים שחורות , או ירוקות

2 כפות שמן זית
1/2 כפית זרעי חרדל (חנות תבלינים)
1/2 כפית כורכום

1/4 -1/2 כפית פלפל צ'ילי גרוס (תלוי כמה חריף רוצים)

1/2 כפית כוסברה טחונה

1/2 כפית מלח



2 כפות ג'ינג'ר טרי מגורר

2 בצלים קצוצים דק

4 שיני שום קצוצות

1 פלפל אדום מתוק חתוך לקוביות קטנות

כ- 6 כוסות ירקות חתוכים לקוביות בגודל בינוני , כמו:גזר , בטטות , שורש סלרי , שורש פטרוזיליה , תפוחי אדמה או כל מה שבא לכם ויש בבית . אני השתמשתי בגזר , בטטות , שורש סלרי ושורש פטרוזיליה

1 כוס חומוס קפוא סנפרוסט , בדרך כלל אני משרה חומוס ומבשלת אותו למחצה . אך בגלל הכמות הקטנה שנדרשת , באמת שאין צורך בזה .

1 קופסה (400 גר' ) עגבניות תמר שלמות . מרוקנים לקערה וחותכים לחתיכות גסות.

1 קופסה ( 400 מל"ל) חלב קוקוס

כ-5 כוסות מים או ציר ירקות (תלוי בסמיכות שאתם אוהבים)

מיץ מ 1/2 לימון או כפית תמרהינדי מעורבבת במעט מים , כדי שיהיה נוח לערבב במרק .

1/2 חב' כוסברה קצוצה



איך:
שוטפים היטב את 2 סוגי העדשים , מכסים במים (אפשר יחד) עד שמכינים את השאר.

מחממים את השמן בסיר רחב וגדול מספיק , מוסיפים את התבלינים והג'ינג'ר המגורר ( לא מוסיפים כרגע את השום ) , מנמיכים את הלהבה , ונותנים לתבלינים להפיק ארומה לכמה שניות , להיזהר לא לחרוך את התבלינים .

מוסיפים את הבצל הקצוץ , מערבבים עם התבלינים ומטגנים כ 2דק' , מוסיפים את השום ומערבבים היטב , מטגנים עוד דקה.

מוסיפים את הפלפל האדום ושאר הירקות ומערבבים היטב , מטגנים עוד 4 דק' תוך בחישה מידי פעם .

מוסיפים את החומוס , העדשים (לסנן היטב) , את קופסת העגבניות , את חלב הקוקוס , המים או ציר הירקות .

מביאים לרתיחה , מנמיכים להבה ומבשלים כ30 דק' , עד שהירקות רכים , אך לא רכים מידי .והעדשים רכות.





מוסיפים את הלימון או התמרהינדי , מתקנים תיבול : מלח , פלפל צ'ילי

מוסיפים כוסברה קצוצה , מכבים מיד את הלהבה .

 מגישים עם זרזיף קטן של שמן זית (לא הכרחי)











יום שבת, 3 בנובמבר 2012

חצילים ברוטב טחינה ומיסו










בשוק ראיתי חצילי בלאדי אמיתיים . לא אלה שמתחפשים לכאלה ודומים אחד לשני , מושלמים לגמרי .



אלא האחרים , ששונים אחד מהשני בגודל שלהם ובאופן שהקפלים שלהם משורטטים , חורצים סימנים בבשר החציל . מודיעים שהם לא נולדו בכלל לאותה אמא , ואפילו השכנות שלהם באותה ערוגה היא אקראית לגמרי .


בחרתי בבינוניים , נזהרת מהגדולים שמא יהיו ספוגיים מידי . בכלל לא חששתי שהם מרים או מלאים בגרעינים , בטחתי בצורתם המושלמת .

החזקתי אותם ביד , מתבוננת על צורתם המושלמת . חשה את המוצקות שלהם , ומחליטה להשאיר אותם שלמים .

חושבת על מתכון שיעשה להם כבוד , והולכת על בטוח , על מתכון מופלא לחצילים של מיקה שרון .



על המתכון :

1) המתכון דורש רשימה של מצרכים שאולי אינה נמצאת בכל בית . אני ממליצה מאד לקנות את המצרכים . הם שורדים המון זמן , הם טובים להמון מתכונים , ואת המתכון הזה אני מבטיחה שתכינו מאות פעמים . את המצרכים אפשר לקנות בכל חנות שמחזיקה חומרים מהמזרח .

2) אל תשנו כלום במתכון , לכו רק על מה שכתוב , מתכון מנצח לא משנים!!!

3)זה מתכון נהדר לאירוח , הוא מרשים ואפשר אפילו להכין אותו בשלבים , ולהרכיב הכל ממש לפני הארוחה .

4)את החציל צולים על הגז , בתוך כלי שייעדתם למטרה , עם שוליים גבוהים מעט , כדי למנוע לכלוך , הצלייה הזו הכרחית כדי להשיג את הטעם המעושן של החציל , כתבתי על זה פה
5) אל תקשיבו למעשיות האלה , על איך צריך לחרוץ חריצים בבשר החציל , או חלילה לנקב אותו מעט לפני הצלייה . תשטפו אותו , נגבו בעדינות והניחו אותו בתוך הכלי שחממתם קודם היטב . תנו כבוד לחציל :-))
אני את שלי אמרתי , מה שמוליך אותנו היישר למתכון המופלא הזה



חציל ברוטב טחינה ומיסו וגם סלט קטן ליד



מה צריך:

4 חצילים בינוניים

לרוטב:

2 כפות שירו מיסו

2 כפות טחינה גולמית

1 פלפל צ'ילי חריף טרי קצוץ דק (או 1/2 פלפל , אם חריף מידי)

2 כפות רוטב סויה

1/2 כוס חומץ אורז

1/4 כוס סילאן

1 כפית ג'ינג'ר מגורר

2 שיני שום קצוצות דק

1 כף שמן שומשום


לסלט:
2 בצלים ירוקים קצוצים דק

1/4 חב' עלי כוסברה קצוצים דק

1/2 חב' עלי רוקט

1/2 פלפל צ'ילי חריף קצוץ דק

2 כפות שמן זית

מיץ מ1/2 לימון

מעט מלח גס ופלפל שחור גרוס

2 כפות שומשום קלוי



ההכנה:

קולים את החצילים על הגז , כ20 דק' בכל צד עד שקליפתם משחירה . מצננים ומקלפים , משאירים את החציל שלם עם הגבעול









מניחים כל חציל על משטח עבודה , חותכים לאורכו 4-5 חתכים , אך משאירים את החלק הקרוב לגבעול שלם.




פורשים את החצילים על צלחת הגשה , כמו מניפה .





מביאים את כל חומרי הרוטב לרתיחה עדינה , תוך בחישה . מכבים מיד כשרותח.

מצננים כמה דקות , אך  כשהרוטב עדיין חמים יוצקים בעזרת כף על החצילים .

מכינים סלט מחומרי הסלט , מתבלים סמוך להגשה , מניחים ליד החצילים , זורים שומשום ומגישים .



ערך מוסף:
קולים את החצילים יום מראש , מחממים מעט במיקרוגל סמוך לארוחה

מכינים את הרוטב ושומרים במקרר , מחממים סמוך להגשה .

קולים את השומשום מראש ושומרים , כדאי לקלות כמות גדולה ולשמור במקרר לעוד שימושים .

מכינים את הסלט אפילו מס' שעות מראש , שומרים מכוסה במקרר , מתבלים סמוך להגשה